שמיניה מחודדת
  כסלו תשס"ד   
ישבו להם יאיר וזיו לתכנן את מסיבת החנוכה המשפחתית.
"שוב סביבון? הב לנו משהו מקורי"
"אכן לחנוכה, צריך משהו מדליק"
"אז אולי חנוכייה?" / "סתם! רק בשביל החרוז קובייה"
"צריך משהו להפעיל את הקדקוד, משהו מחודד!"  / "נתת לי רעיון, אני כבר מעודד"
"קובייה מן החרוז! / ויש בה גם קדקוד, זה מתחיל לזוז"
"יש 8 קדקודים בקובייה, ממש חנוכייה!"
"בכל קדקוד נציב מספר / 1 עד 8 וביניהם השאר"
"כיצד נסמן ואיך נכתוב / הרי קדקוד הוא נקודה, וזה ממש לא טוב"
"מה הבעיה ובאיזה אופן / נמספר בפינה בקצה הדופן"
"אבל ליד כל קדקוד שלוש פינות / נפגשים בו הרי שלוש דפנות"
"בשלושתן נכתוב אותו המספר / ואיך שתיפול הקובייה- זה יהיה ניכר"
"בכל דופן ייראו 4 מספרים וערך הטלת הקובייה יהיה סכום המספרים"
ישבו השניים, מה לעשות? / לפני המסיבה צריך גם להתנסות.
זרק יאיר וחישב ומצא / וגם זיו זרק, ומה יצא?
"זה לא טוב קיבלנו אותן תוצאות / אך לשנינו היו רביעיות שונות".
בדקו השניים, התגלו הפתעות! / לשניהם יצאו דפנות נגדיות.
ובכל זאת לא יאומן / תוצאה שווה, כמובן!
"אולי במקום לחשב סכום ערכים / נתרכז דווקא בסכום הריבועים?
ומי שסכום ריבועיו יהיה יותר גדול / פשוט- יגרוף את הכול!
אך מה רבה הייתה הפליאה / כי גם הפעם התקבלה אותה תוצאה

כיצד סימנו השניים את קדקודי הקובייה?
מהן הרביעיות שהופיעו בדפנות הנגדיות?